פעם אחת פגשתי את אלק ואנחנו יצאנו ומעולם לא נלחמנו. הייתי חמוד אבל לא מאוד טרנדי; בדייט הראשון שלנו היו לי הנעליים הכי חמודות שהיו מבריקות, קופסאיות, אדומות. וזה היה לפני חמש שנים.
מכיוון שנשאב למערבולת התינוק אז ילדים, אני בר מזל אם הבגדים שלי נקיים.
במשך שלושה שבועות כמעט בשלושה שבועות, חזרתי לעבוד. ואני רק צריך לומר: אין לי מה ללבוש.
להלן כמה דוגמאות למצב היותי הטרגי החצי שלי:
רק אתמול ניסיתי על מכנסי הג’ינס של היולדות 7 של חברתי (רזה מאוד). הם סוף סוף מתאימים לי. הצעיר שלי בן שבעה חודשים ואני לא בהריון. הם הג’ינס הכי חמוד שבבעלותי.
נעליים. יש לבעוט את כל הנעליים שלי כדי להיכנס ולצאת מהבית ומחוצה לו מהגן (לפעמים בזמן שלובש תינוק). יש לי מעט מאוד אפשרויות והם לא מאוד אופנתיים.
בגדי היולדות שלי (ג’ינס על אף זאת) הם ככל הנראה הדברים העדכניים ביותר שיש לי אידיאלי עכשיו בהתחשב בכך שכמעט כל דבר אחר הוא בן חמש שנים טוב.
כל חולצות הטי הרגילות שלי הן עדיין חולצות חצי.
אוקיי, וידויים בצד, אני לא יודע איך לתקן את הבעיה. אני רוצה להיות חמוד ואלגנטי אבל אני לא רוצה להוציא המון כסף. אני אוהב את טור ארון העבודה של סוזן וגנר אבל אפילו זה נראה כמו יותר מדי קריאה.
האם מישהו יכול בבקשה להכניס אותי למופע מהפך כמו מה לא ללבוש?